פסק-דין בתיק עת"מ 3947-04-10

1.         עתירה להצהיר כי חוב הארנונה של העותר למשיבה בגין נכס המצוי ברח' בן עטר 12 בתל-אביב (להלן: "הנכס"), לתקופה מיום 1.1.93, עד ליום 27.5.96, הינו "בלתי חוקי", ולהורות למשיבה (להלן: "המשיבה" או "העיריה") על ביטול ההליכים לגבייתו.

2.         במהלך השנים נקטה העירייה כנגד העותר מספר הליכים לגביית חובות הארנונה שלו.

תחילה נקטה המשיבה בהליכים אזרחיים כנגד העותר ביחס לחובותיו עד ליום 31.12.97, (ראו, ת.א. 29522/94, בו התקבל פס"ד כנגד העותר ביום 14.6.94, ות.א. 13933/97, בו התקבל פס"ד כנגד העותר ביום 5.7.98; נספחים א-ב לסיכומים מטעם המשיבה (להלן: "ההליכים האזרחיים").

העותר לא התגונן בתביעות שהוגשו נגדו בהליכים האזרחיים. פסקי הדין שניתנו בהליכים אלה הפכו  חלוטים, והוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל.

3.         ביום 27.8.00 החלה המשיבה לנקוט כנגד העותר בהליכי גבייה מינהליים ביחס לחובות הארנונה שהצטברו נגדו עד לאותו מועד, כולל החובות לגביהם ננקטו ההליכים האזרחיים (נספח ג' לסיכומי המשיבה).

במסגרת הליכי הגבייה המינהלית, ביצעה המשיבה בשנת 2001 הליכי עיקול ותפיסה של מטלטלין בנכס (נספח ד' לסיכומי המשיבה).

ביום 2.7.02 רשמה המשיבה בפנקסי המקרקעין הערה לפי סעיף 11 לפקודת המיסים (גביה) (להלן: "פקודת המיסים") ביחס לנכס (גוש 7162 חלקה 206 תת חלקה 15) (נספח ה' לסיכומי המשיבה).

ביום 28.8.02, נשלחה לעותר הודעה על מכירת המקרקעין. ההודעה נמסרה לעותר בדירת המגורים שלו, בשדרות דב הוז 71 בחולון, אך העותר סירב לאשר את קבלתה (נספח ו' לסיכומי המשיבה).

העותר לא הגיב אף לאחד מהליכי הגביה שננקטו נגדו עד ליום 17.12.06, עת מונה כונס נכסים לצורך מימוש נכס המקרקעין (נספח ז' לסיכומי המשיבה).

לאחר שנמשכו הליכי מימוש הנכס, הגיש העותר עתירה זו ביום 7.4.10.

4.         העותר, אדם בשנות השבעים לחייו, המוכר, לטענתו, כנפגע רדיפות הנאצים, יוצג בהליך זה  על ידי עורך-דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

לטענת העותר, החובות המתייחסים לתקופה שלפני 27.5.96, התיישנו; תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגדו ביום 27.5.03. המשיבה רשאית לתבוע לתקופה של 7 שנים אחורה ממועד זה, כך שהחובות לתקופה מיום 1.1.93 ועד ליום 27.5.96, התיישנו, ויש להכריז עליהם כ" בלתי חוקיים".

עוד טען העותר, כי החזיק בדמי מפתח בנכס, המצוי ברח' סלמה 63 בת"א, אך מעולם לא החזיק בנכס ברח' בן עטר 12 בת"א.

המשיבה, כך העותר, לא הציגה אישורי מסירה לגבי התביעות בהליכים האזרחיים שהוגשו נגדו, לגבי ההודעות על נקיטת הליכי הוצאה לפועל, כמו גם על ההודעות באשר לנקיטת הליכי הגבייה המינהלית.

העותר טען, כי לפני קבלת הסיוע המשפטי לא יכול היה להגן על זכויותיו, לכן הגיש את העתירה רק בשנת 2010.

5.         מנגד, טענה המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף ולגופה.

המשיבה, כך לטענתה, פעלה במשך שנים לגביית החוב, ונקטה בהליכים משפטיים רצופים כנגד העותר.  כנגד העותר נתנו פסקי דין בשנת 94 ובשנת 98. במהלך שנת 2000 ננקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל, לגביהם נמסרו לו הודעות כדין. גם בעת נקיטת הליכי הגבייה המינהלית נמסרו הודעות לעותר. ההודעה על מכירת הנכס נמסרה לעותר בדירת המגורים שלו, ביום 28.8.02. העותר הגיב להליכי הגבייה רק ביום 17.12.06.

לטענת המשיבה, הוגשה העתירה בשיהוי ניכר, רק ביום 7.4.10, ודינה להידחות על הסף.

עוד טענה המשיבה, כי דין העתירה להידחות גם מן הטעם של חוסר ניקיון כפיו של העותר, שהעלים מבית המשפט את העובדה, כי ננקטו כנגדו הליכים משפטיים לגביית חוב הארנונה. כמו כן, לטענת המשיבה, העותר מנוע מלתקוף את חובות הארנונה לגביהם התקבלו כנגדו פסקי דין חלוטים, במסגרת ההליכים האזרחיים.